לימוד מוזיקליות

מוזיקליות היא מושג שאנו שומעים יחסית הרבה, ובמיוחד אם אנו קשורים איכשהו לעולם הריקוד.
למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים על מישהו שהוא "מוזיקלי"? כיצד לימוד מוזיקליות משפיעה על הריקוד שלנו?
אחרי שתקראו את המאמר הבא, המושג "מוזיקליות" יהיה הרבה פחות מעורפל.
קריאה נעימה!

קצת על מוזיקה ועל לימוד מוזיקליות

אני תמיד אומר לתלמידים שלי, שבתור רקדנים – התפקיד שלנו הוא להביע את המוזיקה באמצעות הגוף שלנו.
כשאנו מדברים על לימודי ריקוד בארץ, לעתים יש נטייה לדחות את נושא המוזיקליות לשלב מאוחר יחסית בלימוד, וכנראה שזה לא הדבר הנכון ביותר לעשות כלפי התלמידים שלנו.  
אנו רוצים לצמוח כרקדנים מוזיקליים כבר מההתחלה, מכיוון שהריקוד הוא בעצם אומנות שיושבת על מוזיקה.

אילו רבדים קיימים במוזיקליות?

אטמוספירה ואווירה בשיר

אחד הרבדים הראשוניים וה"שטחיים" בעולם המוזיקליות, הוא עניין האטמוספירה בשיר.
כבר בשיעורים הראשונים, אני נוהג לדבר עם התלמידים שלי על האטמוספירה בשיר באופן הכי פשוט.
"איזו אווירה יש עכשיו בשיר?" או "מה החלק הזה של השיר משדר לנו?" הן שאלות רלוונטיות גם לאדם שלא רוקד.

כשאנו מדברים על סלסה למשל, כשהשיר משדר לנו אווירה רומנטית – זה פחות מתאים שנשקשק את הכתפיים או נבצע סיבובים וקשירות מסובכות.

המבנה הכללי של המוזיקה

כשאנו מגיעים לרובד השני של המוזיקליות, זהו השלב שבו נתחיל להבין את המבנה הכללי של השיר, ואת הכללים שלרוב מתקיימים במבנה הזה.
איך נוכל לרקוד על שיר סלסה כאילו אנו מכירים אותו, למרות שאנו לא מכירים אותו?
התשובה היא ששירים בכל סגנונות הריקוד בנויים בצורה מסוימת, ולמרות שלעתים יש שבירה של הדפוסים – הם עדיין מתקיימים ב 99 אחוזים מהזמן.

אם נקשיב לכמה שירי סלסה למשל, נגלה שהם מורכבים מבתים ופזמונים, וכל אחד מהם לרוב נמשך על פני 4 או 8 שמיניות.
באופן כללי, ניתן לומר שבכל 4 או 8 שמיניות בשיר סלסה – אנחנו יכולים לצפות לשינוי מוזיקלי משמעותי ברוב המקרים.

לימוד מוזיקליות ע"י דפוסים מוזיקליים שחוזרים על עצמם

ברובד השלישי אנו לומדים להכיר את הכלים ולשמוע אותם.
מדובר בשלב יחסית מתקדם בעולם המוזיקליות, וכשאנו במסגרת של לימודי ריקוד קבוצתיים ייתכן וכלל לא נפגוש בו.
כאן נעסוק בדפוסים המוזיקליים שאנו פוגשים בשירים השונים, ואם אנו מדברים על שירי סלסה – נבין על אילו ביטים יושבים הכלים המשתתפים.
אילו כלי נגינה נפוצים במוזיקת סלסה?

קונגאס – תופים אפריקאים גדולים
בונגוס – צמד תופים אפריקאים קטנים
בס – יכול להופיע כגיטרת בס או קונטרבס
קלאבה – זוג מקלות עץ חלולים
פסנתר – מנגן לנו את מקצב ה"מונטונו" בשירי סלסה
חצוצרה – משתתפת בליווי וב"ברייקים"
זמר ומקהלה – גם נחשבים לכלים מוזיקליים!

ברובד הזה אנו מתחילים להתייחס למה שמכונה "ריקוד על כלי", וזה אומר שאנו יכולים לזהות דפוס שחוזר על עצמו מצד אחד הכלים, ולהלביש עליו תנועתיות מסוימת, עצירות, וכו'.

לרקוד את המוזיקה

הרובד הרביעי והעמוק ביותר, הופך זמין עבורנו כשאנו יכולים לשמוע ולהתייחס לכל המוזיקה בשלמותה.
זה אומר ריקוד מדויק על הכלים השונים, עד לרמה שזה נדמה שאנו מנגנים עליהם בעזרת הגוף שלנו.
רקדנים מוזיקליים הם כאלו ששומעים את המוזיקה, ויודעים כיצד להתייחס אליה בזמן הריקוד.

כדי לדעת מה להזיז ומתי, דרושים אימונים רבים שיביאו אותנו לשליטה בגוף שלנו, יצירתיות שתעזור לנו "לנגן" בצורה יצירתית עם הגוף שלנו, ורפרטואר מסוים של תנועות שנוכל לשלוף מהמותן.

איך משפרים מוזיקליות?

כדי לשפר את המוזיקליות שלנו, אנו זקוקים לתרגול שמורכב מ 99 אחוזים של הקשבה, ואחוז אחד של תיאוריה…
מה הכוונה? ובכן, אם נשב ונתחיל ללמוד על הכלים השונים, המקצבים, הביטים וההיסטוריה, זה לא יביא אותנו רחוק מדי.

אנו חייבים לשלב את הלימוד התיאורטי עם כמה שיותר הקשבה למוזיקה

גם אם זה אומר שהשירים מתנגנים להם בפלייליסט של הבוקר או באוטו.
עם הזמן, המוח שלנו מטמיע את הדפוסים השונים גם בלי שאנו מתאמצים או מודעים לכך, ואז יכולים לקרות דברים נפלאים.

כמובן שגם ללימוד האקטיבי יש מקום נרחב בתרגול,

ואנו יכולים למשל לנגן שיר סלסה או רגאטון ולנסות "לתפוס ברייקים" באמצעות תנועות שונות.
ככל שנתאמן על כך יותר, כך נוכל לשלוף בקלות תנועות בזמן הריקוד שלנו במועדון או עם הפרטנר\ית!

לימוד מוזיקליות היא משמעות הריקוד

זכרו שמוזיקליות אינה חייבת להיות דרמטית, ויכולה להסתכם אפילו בתנועת ראש קטנה שמגיעה בדיוק בזמן!
אין צורך לחפש הרים וגבעות, ובטח שלא בתחילת הדרך הריקודית שלנו.
מספיק שנבין את חשיבות המוזיקליות בריקוד, ונהפוך להיות מודעים למוזיקה שעליה אנו רוקדים… השאר כבר יתגלגל לבד!

בברכת ריקוד פורה ומוזיקלי!
אופיר והצוות