לימודי ריקוד מלווים בהמון דיוקים וליטושים, ומי שמלמד ריקוד חייב לדעת כיצד להעביר אותם.
לפעמים הדימוי הנכון יכול להפיל אסימון, ולעתים הדגש המתאים יכול לעזור בהיפטרות מהרגל שליווה אותנו במשך שנים.
מהם דיוקים מדויקים, איך הם באים לידי ביטוי בזמן שיעור פרטי בריקוד, ומהם כאלו שאינם מדויקים ולכן אינם מתאימים באותו הרגע? במאמר הבא.
את המאמר הבא כתבתי אחרי שיעור פרטי בריקוד עם זוג תלמידים מקסימים
החבר'ה האלו רוקדים כבר עשרות שנים…
סגנונות ריקוד דוגמת ריקודים סלוניים, רוק'נרול, טנגו ועוד, והגיעו אליי כדי ללמוד מהבסיס כיצד לרקוד סלסה.
מעבר לכך, מסתבר שהגבר גם הדריך סגנונות ריקוד מסוימים בעברו.
בקיצור? יש עם מה לעבוד, ויש גם הרבה מה לתקן.
הם היו בלא מעט שיעורי סלסה קבוצתיים, ותודות לחברה משותפת שהמליצה – הגיעו אליי לסדנה קטנה ולאחר מכן לשיעור פרטי.
כבר בשיעור הראשון איתם,
שמעתי מהם את משפטים בסגנון "בחיים לא אמרו לנו את הדברים האלו באף שיעור" או "אף אחד לא דייק אותי ככה בחיים".
מה אתה עושה כשאתה מקבל משפט כזה שהוא מחמאה מובהקת?
ובכן, קודם כל אתה מרגיש טוב 😊 אבל לאחר מכן אתה גם צריך להסיק מסקנות.
המסקנות צריכות להילקח מכל ביקורת – חיובית או שלילית, כיוון שזה מדייק גם אותנו בתור מורים לריקוד.
מה היה באותם דגשים שנתתי, שגרם לתלמידים להרגיש שהם מקבלים בדיוק את מה שהם צריכים?
אני אוהב להשוות את עצמי למטפל,
ולא רק בגלל שהריקוד הוא טיפול פסיכולוגי לכל דבר.
ממש כמו רופא או פיזיותרפיסט, אני צריך לדעת להסתכל על התלמיד ולהבין באיזה מצב הוא נמצא.
בזמן שיעור פרטי בריקוד – מספיקות לי כמה שניות כדי להבין איך אני בונה את השיעור.
כשאני רואה ריקוד של מישהו על הרחבה או בסטודיו – הכל קופץ לי לעיניים, אבל אני חייב לנשום לרגע ולעשות סדר:
מה מגיע לפני מה, ומהו סדר העדיפויות שלפיו אנחנו הולכים לעבוד?
Choose your battles
מהן המטרות של אותו תלמיד, ולשם מה הוא הגיע אליי?
האם זה מישהו שמתכונן לתחרות, או אדם שהגיע כדי לחלץ קצת את העצמות?
מה אני יכול לתפור בשיעור הזה, ומתי כדאי לשחרר מנושא מסוים כדי לא להעמיס?
על השאלות האלה אנחנו עונים בהדרגה במהלך השיעור, תוך תקשורת עם התלמיד שעומד מולנו.
הרגע שבו התלמיד "ננעל" לאחר עבודה אינטנסיבית על תנועה, אלמנט או עיקרון – הוא הרגע שבו צריך לשחרר ולעבור לנושא אחר.
מאוד קל לזהות את אותו הרגע, כיוון שהתלמיד נכנס לסוג של "בלאק אאוט" וטועה גם במקומות שבהם הוא כבר הצליח מספר פעמים קודם לכן.
מורה טוב לא מכין שיעור פרטי בריקוד מראש, אלא בונה שלד או רשימת נושאים שעליהם הוא חושב שצריך לעבוד.
אותו מורה צריך גם להיות מוכן לעובדה שהכל יכול להשתנות במהלך השיעור!
אחד היתרונות המובהקים של שיעור פרטי, הוא עניין ההתאמה האישית וה"תפירה" של השיעור בדיוק למידותיו של התלמיד.
ולכן, כל מורה חייב להימנע מהכנת "בלוק" שאותו הוא יטיל על התלמיד, במהלך השיעור, ללא התייחסות לפידבקים המגיעים מהתלמיד במהלך השיעור.
ומה עם אלו שבכלל לא הגיעו לטובת שיעור פרטי בריקוד?
במסגרת השירותים שאני מציע – פעמים רבות אני מוצא את עצמי מעביר סדנת ריקוד ליום הולדת או סדנת ריקוד ליום גיבוש. בסיטואציה זו עומדים מולי אנשים שלא בדיוק תכננו להיות במצב שהם נמצאים בו כרגע.
את החברה האלה אי אפשר להתחיל ללמד ריקוד מיד, מכיוון שקודם כל אני צריך למכור להם את הריקוד.
אולי תתפלאו, אבל המכירה של הריקוד ממש לא כוללת שכנועים או דיבור על יתרונותיו של הריקוד.
עם השנים פיתחתי את השיטות המתאימות להדרכת אנשים שאינם מתחום הריקוד, והפסיכולוגיה משחקת שם תפקיד מכריע!